במשך חמש שנים אנו מנסים להגיע לתמהיל הנכון של תצוגות, פאנלים, מושבים טכנולוגיים ונוכחות שיתאימו לדמוגרפיה של שוק התכנון המערכות האלקטרוניות המשתנה. נקודת המבט של גרי סמית על DAC2010.
| גארי סמית' בכנס צ'יפקס שנערך במאי בת"א |
במשך חמש שנים אנו מנסים להגיע לתמהיל הנכון של תצוגות, פאנלים, מושבים טכנולוגיים ונוכחות שיתאימו לדמוגרפיה של שוק תכנון המערכות האלקטרוניות המשתנה.
בכל נקודת מפנה, המציא כנס DAC את עצמו מחדש כדי להתאים לדאגות של מהנדסי התכנון, כשהם נעים ממתודולוגיה אחת למתודולוגיה פורצת דרך חדשה. DAC החל במקור כספין אוף של כנס תעשיית ה PCB. הוא עקב אחר קהילת המהנדסים לעידן התכנון ברמת השערים (Gate Level Design). לאחר מכן הגיע המעבר ל-RTL וכיום אנו עוברים לתכנוןי ESL. אין משמעות הדבר שאנחנו עוזבים את כל השאר מאחורינו, אף כי אנו יכולים לעשות יותר בכל הקשור לתחום ה-PCB.
הנוכחות הפעם נראתה נמוכה מהרגיל, אך ספירנגסופט ורבים מהספקים האחרים דיווחו על נוכחות שיא בהדגמות שלהם. מה שהפתיע אותי היה שגם ביתנים של ספקים קטנים בתחום ה-ESL, שלא היו על הדרך הראשית היו הומים. כולם דיווחו על עניין גובר בתוכנה משובצת, במיוחד בסביבה מרובת מעבדים ומיחשוב מקבילי. רוב השאלות שלי השנה היו באותו הנושא. היה זה הנושא המרכזי של הכנס – 3DIC.
מארי אולסון החלה את DAC עם המצגת שלה ביום ראשון בלילה בתחום ה-GSEDA על 3DICs. היו יותר מושבים על תלת ממד במהלך DAC, כאשר התכנון התלת ממדי נראה כטכנולוגיה המבטיחה ביותר שתחליף את ה-CMOS, כמניע של חוק מור בשנות העשרים של המאה ה-21.
השנה קיצצו המארגנים את האירוע לשלושה ימים, אך אלו מאיתנו שעזבו מוקדם החמיצו את הרצאתה של פגי איסיננה (Aycinena) תחת הכותרת "לאפשר את ה-SOC המורכב של מחר" והרצאה ראשית של גדי זינגר מאינטל. לא אחזור על השגיאה בשנה הבאה.
ניסוי הקלנועית החשמלית היה מוצלח מבחינתי. לא רק שדלקת הריאות לא חזרה אלא גם הרגשתי טוב יותר בסוף האירוע מאשר הרגשתי במשך כמה שנים. גם לא היתה לי בעיה לראות את כל הספקים לעומת שנה שעברה בה לא הצלחתי לחצות את רצפת התצוגה. תכונה נוספת היתה שבסוף המצגת של יום ראשון בלילה נשארנו עם העתקים של המצגת .שמתי אותם בסל שבחזית הקלנועית וכשנדדתי בשטח הכינוס עצרו אותי מהנדסים רבים וביקשו לקבל העתקים. הרגשתי כמו מוכר עיתונים אך הצלחנו לחלק יותר העתקים מאשר אי פעם בבעבר. זה עבד כל כך טוב שהבטחתי ללורי קייט שאשתמש בקלנועיות הללו כל שנה אחרי שאעבור את גיל 80.
| {loadposition content-related} |
