כך עולה מהמהדורה השנייה של “DeepTech Explained” (ספטמבר 2025), יוזמה משותפת של Earth & Beyond Ventures ו-Deloitte Catalyst, שממפה את האקוסיסטם המקומי ומציגה נתוני מאקרו לצד מיפוי חברות וטרנדים גלובליים
ישראל מחזקת את מעמדה בזירת הסמיקונדקטור העולמית – לאו דווקא דרך מפעלי ענק, אלא באמצעות חדשנות עמוקה, תכנון שבבים, ומומחיות ייחודית במטרולוגיה/בדיקות. כך עולה מהמהדורה השנייה של “DeepTech Explained” (ספטמבר 2025), יוזמה משותפת של Earth & Beyond Ventures ו-Deloitte Catalyst, שממפה את האקוסיסטם המקומי ומציגה נתוני מאקרו לצד מיפוי חברות וטרנדים גלובליים. הדוח מתאר 70 סטארטאפים ישראליים בתחום, כחלק ממערכת כוללת של כ-200 חברות וכ-45 אלף מועסקים, עם תרומה בולטת במו״פ, תכנון ומדידה/בדיקה לאורך שרשרת הערך של השבבים.
יתרון יחסי: מדידה, בדיקה ותכנון – לא רק פאבּים
על פי הדוח, ישראל “מוגבלת בייצור בקנה מידה גדול” אך מתבלטת כמרכז גלובלי למטרולוגיה ובדיקות, תכנון שבבים ו-R&D – תחומים קריטיים לאימות טכנולוגיות ייצור מתקדמות, לעלייה בקצבי תפוקה ולשיפור איכות. זהו נתיב השפעה שמאפשר לישראל להכתיב סטנדרטים ותהליכים גם כאשר מרכזי הייצור העצומים נמצאים באסיה, בארה״ב ובאירופה.
בפועל, המומחיות הזו מתורגמת להיצע של חברות תוכנה-וחומרה לבדיקות, ציוד מדידה, כלי אימות ותכנון (EDA), אריזה מתקדמת, ואינטגרציית תהליכים – עולמות שבאופן מצטבר מגדירים את “איכות” ה-node וה-yield לא פחות מאשר המכונות שבפאבּ עצמו. הדוח ממקם את אותן חברות בשכבת “תשתיות סמיקונדקטור” לצד חברות שמקדמות יכולות עיבוד/תקשורת/זיכרון ויישומי קצה (AI, תקשורת ליבה, סנסינג ו-Power).
תמונת מצב: 70 סטארטאפים, $5.5 מיליארד הון מצטבר
מפת הסמיקונדקטור הישראלית לשנת 2025 מציגה 70 סטארטאפים פעילים, עם מימון מצטבר של כ-$5.5 מיליארד. התפלגות הבשלות: 44 חברות בשלב מוקדם (Pre-Seed עד B) ו-26 חברות צמיחה (מעל $50M גיוס), מה שמרמז על “צנרת” יחסית מאוזנת לאורך שלבי החיים – מהקונספט ועד להתרחבות מסחרית.
מעבר לכך, הדוח ממקם את החברות על פני כל “מחסנית” השבבים: עיבוד ו-Compute (כולל מאיצי AI), תקשורת (ליבה/שידור/Edge), זיכרון, סנסינג ודימות, וכמובן תשתיות ייצור – ציוד, חומרים, תכנון/אימות, אריזה, מטרולוגיה ובדיקות. זהו מגוון שמייצר חסינות יחסית למחזוריות של תחום ספציפי, ומאפשר למקם את החדשנות הישראלית היכן שהשוליים הטכנולוגיים-כלכליים משמעותיים במיוחד.
ההקשר הגלובלי: סמיקונדקטור כנדבך אסטרטגי
הדוח מזכיר שבשנים האחרונות הממשלים המרכזיים (ארה״ב, האיחוד האירופי, סין, טאיוואן, קוריאה ויפן) הגדילו השקעות בשרשרת הערך של השבבים, כחלק ממאמץ לבניית שרידות תעשייתית, עצמאות אספקה וביטחון לאומי. השוק הבשל-אך-צומח הזה מונע על ידי AI, אנרגיה ומערכות תשתית, והובלתו בידי חברות כמו Nvidia, TSMC, Samsung ו-Intel. בהקשר זה, ישראל אמנם אינה “מעצמת ייצור” בהיקפים מלאים – אך משכילה להתמקם במוקדי חדשנות שמקרינים על כל המערכת.
למה זה חשוב לכלכלה הישראלית?
45 אלף מועסקים, כ-200 חברות (כולל מרכזי מו״פ של רב-לאומיות), וקשת רחבה של סטארטאפים – מצביעים על אפקט תעסוקתי ותעשייתי עמוק. יתרה מזו, הדוח מעריך שהיכולות המקומיות “ממקמות את תעשיית השבבים של ישראל כדי לעצב את שבבי המחר” – ניסוח שמגלם את הערך היחסי של ישראל בשלבים המאתגרים ביותר: הנדסה, אימות ותכנון רב-תחומי ברמת ארכיטקטורה, תהליך וחומר.
לצד זאת, קצב האימוץ של AI, העלייה במורכבות הייצור (אריזה תלת-ממדית, back-side power delivery, הטרוגניות Tiles/Chiplets), והמהלכים הגאו-פוליטיים (CHIPS Act בארה״ב, תוכניות באירופה/יפן/קוריאה) – פותחים חלונות הזדמנות: חברות ישראליות בתכנון/בדיקות/מטרולוגיה נדרשות היום בכל מעבר Node ובכל קפיצה ארכיטקטונית. מי שיודע “למדוד טוב יותר” ולסגור לופ בין תהליך, תכנון ואריזה – מספק ערך שמתקשה להתחלף.
אתגרי המשך: הון אנושי, תחרות והטיות רגולטוריות
מנגד, התחרות העולמית על כישרונות (מהנדסי תהליך, פיזיקה של התקנים, אלגוריתמיקה של בדיקות/EDA), הרגולציה על יצוא ידע וחומרה מתקדמת, והמחסור הבלתי-פוסק במומחים לתשתיות ייצור – כולם יוצרים צווארי בקבוק. האקוסיסטם יצטרך להמשיך להשקיע בהכשרה, בקשרים עם אקדמיה ובשותפויות עם ענקיות ציוד ו-Foundries כדי לשמר יתרון. הבשורות הטובות: הדוח מצביע על בסיס רחב – גם מבחינת שלבי הבשלות, וגם מבחינת פיזור תחומי הפעילות – שמקטין תלות ב”גחמות” של תת-תחום אחד.
מבט קדימה: ישראל כמאיצה של “שבבי המחר”
לפי הדוח, ישראל אמנם אינה מחזיקה בריבונות מלאה על כל שרשרת הייצור – אבל היא צומת ידע שמאפשר קצב ניסוי-וטעות גבוה, חיבור בין דיסציפלינות (חומרים, פיזיקה, תכנון, תוכנה ו-ML), ועבודה ישירה עם יצרנים ו-Foundries בשאלות “איכות” שמכריעות רווחיות. בשוק שבו כל אחוז Yield או כל שעה של זמינות ציוד מתורגמים למיליונים, זו נישה שמדינות קטנות יכולות להוביל – וישראל כבר שם.
בשורה התחתונה: 70 סטארטאפים, 45 אלף עובדים, ומיצוב כמובילה עולמית במטרולוגיה/בדיקות ובתכנון – מציירים תעשיית שבבים ישראלית צומחת, משפיעה ומסוגלת “להכווין” גם את הדורות הבאים של הטרנזיסטור והאריזה. בניהול נכון של הון-אנושי, שותפויות ותמריצים, ישראל יכולה להמשיך להתוות את הדרך לשבבים היעילים, הבטוחים והחסכוניים יותר של העתיד.
