מהפיכת השבבים הבאה או כיצד יראה הסמארטפון ב-2024מאת: שלמה גרדמן הרשו לי לרגע לקחת אתכם למסע בזמן . בואו נחזור לשנת 1994. בדיוק לפני 20 שנה כאשר רובכם כבר הייתם אנשים בוגרים, אם הייתי שואל אתכם האם אתם חושבים שבעשור הקרוב יהפוך חפץ אלקטרוני כלשהו לבן לוויה קבוע שלכם בכל שעות היום (וכנראה גם הלילה) סביר להניח שהייתם משיבים בתשובה שלילית נחרצת. |
מהפיכת השבבים הבאה או כיצד יראה הסמארטפון ב-2024מאת: שלמה גרדמן הרשו לי לרגע לקחת אתכם למסע בזמן . בואו נחזור לשנת 1994. בדיוק לפני 20 שנה כאשר רובכם כבר הייתם אנשים בוגרים, אם הייתי שואל אתכם האם אתם חושבים שבעשור הקרוב יהפוך חפץ אלקטרוני כלשהו לבן לוויה קבוע שלכם בכל שעות היום (וכנראה גם הלילה) סביר להניח שהייתם משיבים בתשובה שלילית נחרצת. באותה שנה (1994) רק ל- 67 מכל 1,000 אנשים (פחות מ-7%) בבריטניה היה טלפון נייד. בישראל המספרים היו דומים. 10 שנים מאוחר יותר כבר היו יותר טלפונים ניידים מאנשים בבריטניה, בישראל וברוב מדינות העולם המערבי . ועכשיו בואו נקפוץ 10 שנים קדימה לשנת 2024. האם לדעתכם עדיין נסתובב בכל מקום כאשר מכשיר סלולרי נייד בידנו? האם עדיין נקפיד לשמור עליו כאילו כל עולמינו תלוי בו? בואו נודה על האמת. יש במכשיר הקטן (שלאחרונה הופך לגדול יותר ויותר) הרבה מאד מידע וגם הרבה מאד יכולות אך זה לא הדבר הכי נוח לקחת איתנו לכל מקום, להטעין אותו בכל הזדמנות ולדאוג לא לשכוח אותו במסעדה, בפגישה או חלילה בשדה התעופה כלשהו בצד השני של האוקינוס רגע לפני שעלינו לטיסה חזרה הביתה. כן, היום זה נשמע מוזר ולא מציאותי אך האם ידעתם כי מדענים כבר הצליחו להשתיל לאשה שידה נקטעה יד מלאכותית עשויה מתכת ואלקטרוניקה ובעזרת חיבור אלקטרודות למוחה הצליחה האישה, לאחר תרגול קצר, להפעיל את היד בעזרת מוחה כמעט כאילו היתה זו ידה המקורית. או האם שמעתם שצוות בראשותו של פרופ' אילון ועדיה מהמרכז הבינתחומי לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית הצליח לתרגם אותות עצביים מהמוח לתנועה, ולהציגם על מסך מחשב? ואם נחזור לטלפון הנייד שלנו מה הייתם אומרים אם אספר לכם שבשנת 2024 כבר תוכלו להשתיל אוזניה ומיקרופון אלקטרונים בראשכם. האזניה והמיקרופון יחוברו ישירות למוחכם ויאפשרו לכם להפעיל את הטלפון הסלולרי שיהיה מושתל בגופכם בעזרת מוחכם בלבד. האנרגיה הדרושה לאותו טלפון מושתל תתקבל מתנועות גופכם כלומר מהאנרגיה שתיווצר בזמן הליכה או ריצה ותספיק כדי לטעון את אותו טלפון חצי ביולוגי ובה בעת תמנע את הצורך של כולנו לחפש אחר שקע חשמל פנוי בכל הזדמנות אפשרית. היום זה נשמע הזוי ומוזר אבל כיום מתרבים הסימנים כי לשם מתקדם העולם. במפגש מועדון השבבים שקיימנו בסוף יוני השתתפו כמה מהחוקרים המובילים בישראל העוסקים בתחום זה. פרופ’ אילון ועדיה, מהאוניברסיטה העברית סיפר על החידושים אחרונים בנושא מימשק מוח מכונה (Brain – Machine Interface), פרופ' פרופ' רון נעמן, ממכון ויצמן למדע תיאר את עבודתו בנושא אלקטרוניקה מולקולרית , פרופ' סימון ליצין ומתי מינץ מאונב' ת"א תיארו שני פרויקטים חדשים המשלבים ידע ויכולות מתחומי הכימיה והפיסיקה וד"ר תום רן, ממכון ויצמן חלק עמנו את נסיונו בפיתוח המחשב הביולוגי. כולנו מודעים לשינויים המהירים שעוברת באופן קבוע תעשית השבבים אך נראה שהעתיד הקרוב צופן לנו שינויים משמעותים ומרתקים עוד יותר. |
| {loadposition content-related} |
