איפה הכסף… של השבבים

איפה הכסף… של השבבים

מאת: ארז צור, מנכ"ל קיידנס ישראל

השאלה "איפה הכסף" תיזכר עוד זמן רב כסיסמת הבחירות המנצחת של "יש עתיד" ובפרפראזה לתעשיית השבבים הישראלית, כשאלה שעלתה לא פעם במהלך 2012 בהתייחס לטלטלות שעברה במהלכה. לנוכח הירידה בהשקעות הקרנות, הקושי להצמיח חברות חדשות, הצמצומים בפעילות של כמה מהחברות הבינלאומיות הפועלות בישראל ואף של חברות ישראליות, והוויכוחים סביב שאלת המיסוי שאף הניסה את אינטל לאירלנד, גם הקולות האופטימיים יותר נחלשו.

איפה הכסף… של השבבים

מאת: ארז צור, מנכ"ל קיידנס ישראל

השאלה "איפה הכסף" תיזכר עוד זמן רב כסיסמת הבחירות המנצחת של "יש עתיד" ובפרפראזה לתעשיית השבבים הישראלית, כשאלה שעלתה לא פעם במהלך 2012 בהתייחס לטלטלות שעברה במהלכה. לנוכח הירידה בהשקעות הקרנות, הקושי להצמיח חברות חדשות, הצמצומים בפעילות של כמה מהחברות הבינלאומיות הפועלות בישראל ואף של חברות ישראליות, והוויכוחים סביב שאלת המיסוי שאף הניסה את אינטל לאירלנד, גם הקולות האופטימיים יותר נחלשו.

ומנגד, זוכרים את האקזיטים הגדולים של 2012? רובם היו בתחום השבבים; מחפשים מהנדסי אלקטרוניקה בתעשייה? בטח שמתם לב שהביקוש עדיין גדול מההיצע ושכל כניסה של חברה בינלאומית נוספת לישראל עם הכרזות על הקמת מרכז מו"פ, רק מעלה את מפלס החרדה בקרב המעסיקים. התצפיתנים של עולם הכלכלה והטכנולוגיה שולחים מסרים מרגיעים. על-פי דוח קרן המטבע הבינלאומית מאפריל 2012, צפויה כלכלת העולם לצמיחה של כ-4% בשנה עד שנת 2016. בדוח גרטנר מיוני 2012 לענפי האלקטרוניקה והמוליכים למחצה, הגידול בענפים אלה, צפוי לעלות על זה של צמיחת התמ"ג העולמי: תעשיית האלקטרוניקה צפויה לצמיחה שנתית של 5.5% ותגיע להיקף שוק של שני טריליון דולר עד 2016, ותעשיית המוליכים למחצה תצמח עד 2016 בשיעור של 6% .

בטווח הקרוב יש כמה וכמה אתגרים שיש לתת עליהם את הדעת באקלים הכלכלה העולמית, ובמיוחד בשווקים האירופאיים. אם נתעקש להסתכל דרך חצייה המלא של הכוס, מוצרים חדשים רבים בתחום היישומים הניידים והטאבלטים, מגדילים תמידית את הביקוש לשבבים, בהם אייפון 5, Microsoft Surface וגלקסי S IIII. זאת ועוד, פעילויות המיזוגים והרכישות שכבר חווינו בענף העולמי, צפויות להימשך ולתרום אף הן לתחזית חיובית לשנה הקרובה, וגם תעשיית התכנון האלקטרוני הממוכן (EDA) העולמית חווה תקופה דינאמית ביותר של מיזוגים ורכישות. לנוכח שיעור הצמיחה המבטיח שצופה גרטנר לענף עד 2016, אפשר להביע אופטימיות זהירה לגבי מגמת צמיחה דומה גם ב-EDA בשנים הקרובות. נקודה ראויה לציון בהקשר זה, היא שהמקור לעסקי חברות ה-EDA הוא פעילויות התכנון של הלקוחות ולא של משתמשי הקצה הצורכים מוצרי אלקטרוניקה. בדרך כלל, בכלכלה שחווה האטה, החברות דווקא מנסות לעסוק בתכנון והנדסה מתקדמים, כדרך לצאת מהשפל. על כן, להאטה בתעשיית האלקטרוניקה אין השלכות ישירות על חברות ה-EDA.

את הצמיחה בתעשיית השבבים בטווח הבינוני והרחוק ימשיכו להוביל חמש מגמות בולטות: ניידות, אפליקציות, וידאו, מחשוב ענן, אבטחה. סביר להניח שהמגמה הבולטת ביותר לאחרונה בתחום האלקטרוניקה, היא הניידות, ולא רק טלפונים חכמים או טאבלטים, אלא כל סוגי ההתקנים שיכולים להיות ניידים. בתחום הניידות, הגורם שתורם יותר מכל לבידול היצרניות, הן האפליקציות המוצעות לכל סוגי ההתקנים ומגדילות את דרישות השוק מחברות EDA. חברות מוליכים למחצה אשר מתכננות שבבים עבור אפליקציות כמו ניידות, משחקים ומוצרי צריכה, עושות זאת בצמתים טכנולוגיים מתקדמים על מנת למנף יתרונות של הספק, ביצועים ועוד. מגמות אלו העצימו מאוד אתגרי תכנון כמו אותות מעורבים , תכנון דל הספק ואימות IP. כיום, יותר מתמיד, זקוקים המתכננים לטכנולוגיות חדשניות ולפתרונות מהפכניים שיעזרו להם להתמודד עם האתגרים הללו.

תחום הווידאו יושפע בעיקר מהביקוש בענף הבידור במהלך 2013 ואנו נמשיך לראות גידול במוצרים ובפתרונות שינסו להיענות לביקוש ולעמוד בדרישות. בענף המוליכים למחצה יביא הווידאו לגידול הן בשוק מוצרי הקצה לצרכנים (פלטפורמות ניידות) והן בתחום הארגוני (ענף הרשתות).

מאחר והענן של שרתי הרשת והתשתית הוא זה שמספק חלק נכבד מהתוכן והערך לכל ההתקנים הניידים, מחשוב הענן נחשב במובנים מסוימים לעמוד השדרה של העולם הנייד. הסטטיסטיקה מראה שאנו זקוקים לשרת אחד עבור כל 600 טלפונים חכמים ואחד עבור כל 120 טאבלטים. כלומר, יש צורך ממשי במרכזי נתונים שמסוגלים לספק תמיכה עבור כל פעילויות המחשוב והתמיכה. בהקשר זה, אתגרי האבטחה של הנתונים בהתקנים הניידים ובענני המחשוב ימשיכו להעסיק את השוק אשר ינסה לפתח ולקדם מוצרים מתקדמים יותר להגנה על תשתיות קריטיות ועל נתונים רגישים, מפני הפרות ופרצות אבטחה.

ומהעולם הגדול לכפר הקטן שלנו, זה שעבר תקופה של שינויים והתמודדות עם אתגרים דומים מאוד לאלו העולמיים. מעבר לאקזיטים שהדהימו את כולנו, אנו ממשיכים לראות כיצד נרקמים שיתופי פעולה מבטיחים מאוד בין חברות השבבים והאלקטרוניקה הפועלות בישראל .פעילות זו מספקת צמיחה קבועה ומתמשכת, ונראית כדבר החם שקורה עכשיו בתעשיית השבבים הישראלית. מספר הולך וגדל של פיתוחים, שיפורים וחידושים טכנולוגיים נוצר מחיבורים מוצלחים אלה. יש לשים לב לחברות הביו טכנולוגיה והמדיקל הישראליות מפתחות פתרונות המצריכים מיקרו אלקטרוניקה ייחודית, המביאה ערך מוסף למוצר החדש. נראה ששוק הביו והמדיקל יהיה אחד התחומים המשמעותיים ובעלי פוטנציאל להניב רווחים בעתיד לתעשיית השבבים, על ידי פיתוחי שבביים ייחודים במקום שימוש בשבבים "מוכניםמהמדף", כפי שעשו למשל יוצאי אינטל, בריזקום\ אלוריון בחברה Vayyar Imaging . מגמת הצמיחה בפעילות המשותפת בין שוק המוליכים למחצה לשוק זה, תמשיך לתוך שנת 2013 ותסייע לחברות השבבים שיבחרו להתמקד בה לשמור על מאזנים חיוביים.

"איפה הכסף", אם כך, היא במקרה דנן לא בהכרח שאלה צינית או נגטיבית. הכסף נמצא, הפוטנציאל גבוה והמימוש שלו יימשך אל תוך 2013 והלאה. אפשר להמר די בבטחה, כי נראה עוד אקזיטים בתחום, נשמע על השקתם של עוד פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים, על הקמתם או הרחבתם של מרכזי מו"פ ועל ביקוש גובר למהנדסים בתחום. בצד זה, שאלת אינטל כמשל להתנהלות הממשלה כלפי חברות בינלאומיות הפועלות בישראל, בהן גם חברות השבבים, תמשיך להעסיק אותנו. יש לקוות כי הממשלה שהוקמה תשכיל להמשיך לרתום את קטר ההייטק לטובת הצמיחה במשק, בהתנהלות מפוקחת ומאוזנת שמפעילה הקשבה סלקטיבית חכמה לרחשי השוק.