יין כשר- האם הוא פחות איכותי מיין שאינו כשר?
מאת: ישראל פרקר
יין מייצרים בארץ ישראל כבר אלפי שנים. נח התחיל לגדל את גפניו כשירד מהתיבה לאחר תום המבול הגדול. בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו כלי ייצור וכלים לאחסנת יינות, המעידים על תעשיה מפותחת של יין בתקופה קדומה מצפון הגליל העליון ועד לאזור הנגב.
צריכת היין קטנה מאוד בארץ ישראל רק בתקופות בהן שלטו באזור המוסלמים, שדתם אינה מתירה שתיית אלכוהול. עם הקמת האימפריה העותומנית הופסק כליל ייצור היין לתקופה ארוכה. .
יין כשר- האם הוא פחות איכותי מיין שאינו כשר?
מאת: ישראל פרקר
יין מייצרים בארץ ישראל כבר אלפי שנים. נח התחיל לגדל את גפניו כשירד מהתיבה לאחר תום המבול הגדול. בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו כלי ייצור וכלים לאחסנת יינות, המעידים על תעשיה מפותחת של יין בתקופה קדומה מצפון הגליל העליון ועד לאזור הנגב.
צריכת היין קטנה מאוד בארץ ישראל רק בתקופות בהן שלטו באזור המוסלמים, שדתם אינה מתירה שתיית אלכוהול. עם הקמת האימפריה העותומנית הופסק כליל ייצור היין לתקופה ארוכה.
רק באמצע המאה ה19 התחיל שוב ייצור היין בארץ ישראל והוקמו יקבים בבעלות יהודית.
היקב הראשון שנפתח בעת החדשה, שעליו ניתן לקרוא בכתובים, הוקם בשנת 1848 ע"י הרב יצחק שור בירושלים. בשנת 1870 הקים הרב אברום טפרברג את יקבי אפרת בעיר העתיקה בירושלים. יקב זה עבר בתקופה מאוחרת יותר למוצא.
רוב היין שיוצר מאמצע המאה ה19 ועד לשנות ה70 של המאה הקודמת, היה יין כשר. ברובו זה היה יין מתוק שנועד בעיקר לקידוש. היין יוצא לקהילות היהודים ברחבי העולם שצרכו רק יין כשר. היה בזה יתרון לתעשיית היין הישראלית על פני יצרני יינות אחרים בעולם שאינם מייצרים יינות כשרים.
בשנים האחרונות חלה עליה מואצת בכמות היין המיוצר בארץ שהלך והשתבח במשך השנים .
יקבים המעונינים להרחיב את הפצת יינותיהם למסעדות גדולות ,בתי מלון ואולמות אירועים בארץ מקפידים לייצר יינות כשרים, שהם היינות הנצרכים במקומות המקפידים לשמור על כשרות. גם קל יותר לשווק יינות כשרים , הנצרכים ע"י יהודים בעיקר, מאשר להתחרות עם יינות בלתי כשרים שמספרם בעולם הוא עצום.
מהו בעצם יין כשר? מה הופך יין לכשר? האם יין כשר הוא בהכרח ההפך מיין טוב? האם חל שינוי באיכותו של היין בתהליך הייצור הכשר?
יין כשר הוא יין שהוכן בהתאם לחוקי היהדות וההלכה. חוקי היהדות, מפרטים בקפידה כל שלב ושלב בייצור היין: החל מהטיפול בגפנים בכרם, בבציר, בענבים, ועד לייצור עצמו של היין ביקב.
אין להשתמש בפרי הגפן בשלושת השנים הראשונות לגידולה. גפן זו נקראת עורלה. כדי שלא יגדלו ענבים בשלוש השנים הראשונות נהוג להסיר מהגפנים את הניצנים או את אשכולות הענבים הקטנים מיד בתחילת צמיחתם. פעולה זו אגב מחזקת את שתיל הגפן – ערובה לתנובה משובחת יותר בעתיד . ישנם גם יקבים שאינם כשרים המטפלים כך בגפניהם.
אין לערב ולשתול פירות או ירקות בין שורות הגפנים. איסור זה נקבע כדי שלא ינקו הצמחים האחרים מהקרקע את המינרלים והכימיקלים הדרושים להתפתחות הטובה של הגפן.
בכל שנה שביעית, שנת שמיטה, יש לתת מנוחה לגפנים ולא לאפשר לאשכולות הענבים לצמוח.
במשך שנים רבות נהגו בעלי היקבים להפריש 10 אחוז של תרומות ומעשרות מהיין לזכר המס שהיו מעלים לכוהנים בבית המקדש. כיום מסתפקים, באישור הרבנות, בשפיכת אחוז אחד מהיין בטקס סימלי שנערך ביקב.
מרגע שהענבים מגיעים ליקב מותר רק ליהודים שומרי מצוות לגעת בענבים, ביין ובציוד הכנתו. אם יהודי חילוני או גוי נוגע באמצעי הייצור או אחסון היין , הופך היין להיות יין שאינו כשר.
כאשר מבקרים ביקבים המייצרים יינות כשרים , מלווה אדם דתי את המבקרים ודואג לכך שלא יגעו בכל דבר הקשור ליין. גם להוצאת יין מתוך החביות לצורכי טעימה דואג המלווה, שומר המסורת.
כל החומרים בהם משתמשים בתהליך ייצור היין כמו שמרים, כימיקלים שונים, חומרי ספיחת משקעם וכו' , חייבים להיות כשרים.
יין כשר, מתחלק לשלוש קבוצות:
1. כשר – יוצר על פי חוקי הכשרות ומאושר לשתיה ע"י יהודים שומרי מצוות.
2 . כשר למהדרין – יוצר על פי חוקים מקפידים יותר מחוקי הכשרות הרגילים, ובהשגחת בד"צ.
3. כשר לפסח – בנוסף לחוקי הכשרות הרגילים, היין לא בא במשך כל תהליך הייצור במגע עם חמץ, וניתן לשתות אותו בפסח.
מושג חשוב בהלכה הוא יין "נסך". זהו יין שגוי נגע בו, בתהליך הייצור או לאחר
פתיחת הבקבוק. לפי המקורות, אסור ליהודי לשתות יין בחברת גוי , או לשתות יין שנמזג לכוס ע"י גוי, מאחר ויין מקרב לבבות, מערער את יכולת השיפוט, ועשוי לפגוע בחוקי המוסר ולהביא להתבוללות ולנשואי תערובת. לכן נכתבו מגבלות חמורות על דרך ייצור ושתיית היין בכדי להביא לשמירה על טוהר היין והמשתמשים בו.
כדי להקל על סוגיה קשה זו מותר ליהודי שומר מצוות לשתות יין מבושל גם אם גוי מזג אותו.
ביין מבושל לא השתמשו בטקסי הבאת קורבנות בתקופה הקדומה,ולכן גם לגוי מותר להגישו ליהודי שומר מצוות לשתיה.
קיימות דעות שונות לגבי בישול היין . מקובל תהליך של העברת היין למספר שניות בטמפרטורות גבוהות בין 75 ל90 מעלות, פעולה המפסטרת אותו. המחמירים טוענים שלא מספיקה ההעברה המהירה של היין בחום כדי שיהיה מבושל.
יש הטוענים שהבישול מייצב את צבע היין ואת הטאנין, ואולי אף משפר את הארומה.
מומחים אחרים אומרים שניחוחות היין וטעמיו מתקלקלים והבישול, ולו גם לשניות ספורות, פוגע בסוגי חיידקים שונים החשובים לתהליך יישון היין ושמירתו לאורך זמן.
לתשומת ליבם של חובבי היין כדאי לציין שאין כל סיבה שיין כשר שלא בושל בטמפרטורה גבוהה יהיה שונה באיכותו מיין שאינו כשר.
איכות היין נקבעת ע"י טיב הענבים ותהליך ייצור היין.
ברור שכל החוקים שפורטו למעלה מקשים על ייצור יין כשר , לכן רבים מהיקבים שויתרו על חותמת הכשרות של יינותיהם.
ביקבים רבים בחו"ל שפתחו קווי ייצור של יין כשר ניתן בדרך כלל למצוא יין מזן אחד או שנים של ענבים בלבד, מפני שהם מקצים ליינות הכשרים ציוד תסיסה ואחסון בכמות מוגבלת בלבד.
לעובדה זו יתרון ליינות הכשרים הישראלים שמספר סוגיהם רב וחלקם אף מיוצר מעירוב של מספר סוגי ענבים.
כדאי גם לציין בהקשר זה שגם לכוס הקידוש יש תפקיד חשוב מאוד . הכוס חייבת להכיל 112-140 מ"ל של יין.
אסור ליהודי שומר מצוות לשתות ישר מהבקבוק , דבר ההופך מיידית את היין ללא כשר.
שנה טובה לכולם עם יינות כשרים וגם עם כאלה שלא.
ישראל פרקר www.wines-israel.co.il
| {loadposition content-related} |
על המשפט האחרון "אסור ליהודי שומר מצוות לשתות ישר מהבקבוק דבר ההופך את היין ללא כשר, או שהכוונה לאינו שומר מצוות, או שהכוונה שרק לקידוש הוא פסול [לא נראה לי שזו הכוונה].