משה אמר מקיידנס, המוביל בחברה את תחומי הצ'יפלטים ואת פיתוח Janus, מסביר לקראת ChipEx2026 כיצד הביקוש ל-AI משנה את תכנון השבבים: מ-HBM ו-UCIe ועד סוכני AI בכלי EDA
מהפכת הבינה המלאכותית אינה משנה רק את הביקוש לשבבים. היא משנה גם את הדרך שבה מתכננים אותם. משה (מושיקו) אמר (Moshe Emmer), המוביל בקיידנס את תחום הצ'יפלטים ואת פיתוח Janus, IP מסוג non-coherent NoC, מתאר את השינוי הזה משתי זוויות: מצד אחד, קיידנס מספקת פתרונות סיליקון שנדרשים לבניית מערכות AI. מצד שני, היא משלבת יכולות AI בתוך כלי התכנון עצמם, כדי לשנות את הדרך שבה מהנדסים מגיעים לסגירת תכנון, וריפיקציה ואופטימיזציה.
אמר עובד בקיידנס מעט יותר משנתיים ומשתייך ל-Silicon Solutions Group, חטיבה העוסקת בפתרונות סיליקון מקצה לקצה: מ-IP, דרך תתי־מערכות ועד פתרונות מותאמים ללקוחות, כולל שירותי תכנון של שבבים שלמים. לפני כן עבד במשך כ-20 שנה באינטל בישראל. לדבריו, אחד המאפיינים המרכזיים של עידן ה-AI הוא שהמגבלה אינה נמצאת רק בכוח החישוב, אלא גם בגישה לזיכרון. מערכות אימון והסקה זקוקות לרוחב פס גבוה, זמן השהיה נמוך ויכולת להזרים כמויות גדולות של נתונים אל המאיצים ומהם.
לכן, קיידנס משקיעה כיום בשורה של רכיבי IP וממשקים המיועדים לעולם הזה. אחד התחומים המרכזיים הוא זיכרון, ובמיוחד HBM, שהפך לרכיב קריטי במערכות AI מתקדמות. לצד זאת החברה מפתחת ממשקי תקשורת מהירים בין רכיבים, ובהם PCIe, Ethernet בקצבים גבוהים, SerDes ו-UCIe, שמאפשר חיבור מהיר בין צ'יפלטים שונים בתוך אותו מארז. המטרה היא לאפשר בניית מערכות AI שבהן רכיבי החישוב, הזיכרון והתקשורת עובדים כמערכת אחת צפופה ומהירה.
הצ'יפלטים הם אחד המוקדים המרכזיים בעבודתו של אמר. לדבריו, התחום עדיין חדש יחסית, אך הוא עובר תהליך מהיר של סטנדרטיזציה והנגשה. בעבר, שימוש בצ'יפלטים היה בעיקר נחלתן של חברות גדולות מאוד, שיכלו להרשות לעצמן אינטגרציה יקרה ולא תמיד סטנדרטית בתוך המארז. כעת, בזכות תקנים כמו UCIe, התקדמות בכלי התכנון ושיפור יכולות האינטגרציה אצל הפאונדריז, השימוש בצ'יפלטים הופך נגיש יותר גם לחברות קטנות ובינוניות.
בקיידנס רואים בצ'יפלט לא רק רכיב טכנולוגי, אלא גם שירות תכנוני. לקוח אחד יכול לבקש רק תכנון פיזי עבור ארכיטקטורה קיימת. לקוח אחר יכול לבקש פתרון מלא, מהארכיטקטורה ועד סיליקון עובד. יש מי שירצה לקבל GDS ולבצע את ה-tapeout בעצמו, ויש מי שיבקש לקבל שבב מתפקד. הגמישות הזו, לדברי אמר, היא חלק מהשינוי שעובר שוק הסיליקון.
לצד ביצועים ותקשורת, תחום נוסף שמקבל משקל גובר הוא אבטחה. אמר מציין כי קיידנס שילבה בתוך Silicon Solutions Group את חברת SecureIC הצרפתית, שנרכשה על ידי החברה, וכי יכולות האבטחה שלה כבר משולבות כחלק מהפתרונות שמוצעים ללקוחות. בעולם של צ'יפלטים ותתי־מערכות מורכבות, אבטחה אינה יכולה להיות תוספת מאוחרת. היא צריכה להיות חלק מארכיטקטורת המערכת.
הציר השני שבו מתמקדת קיידנס הוא הכנסת AI לתוך כלי ה-EDA עצמם. כאן הדגש עובר מ-AI כחומרה אל AI ככלי עבודה למהנדסים. אמר מתאר את הכיוון הזה כמעבר לעבודה ברמת הפשטה גבוהה יותר. במקום שהמהנדס יריץ כלי בודד, יבחר ידנית קונפיגורציות וינסה סדרה של ריצות, סוכני AI יכולים לסייע בבניית חלופות, בהרצת ניסויים מקבילים, בהמלצה על תצורות מתאימות ובקישור בין כלים שונים לאורך זרימת העבודה.
לדבריו, אחד השינויים החשובים הוא שהפתרונות החדשים אינם נשארים בתוך כלי יחיד. בעבר עולם ה-EDA היה מחולק לכלים נפרדים: כלי אימפלמנטציה, כלי ניתוח תזמון, כלי סגירת תכנון, סימולטורים, כלי דיבאג וכלי וריפיקציה. Agentic AI מחייבת אינטגרציה חזקה יותר בין הכלים האלה, משום שסוכן AI יעיל צריך להבין את התמונה הרחבה ולא רק פעולה נקודתית אחת. המטרה היא לאפשר למהנדס לעבוד מול מערכת שמסייעת לו לייעל את התכנון כולו, ולא רק להריץ פקודה בכלי מסוים.
לישראל יש תפקיד משמעותי במאמץ הזה של קיידנס. אמר מציין כי לקיידנס מרכז פיתוח חשוב בארץ, הכולל בין היתר את פיתוח Jasper, שאותו מוביל זיעד חנה, וכן פעילות משמעותית סביב שילוב Agentic AI בתוך כלי החברה. לדבריו, קבוצת Silicon Solutions Group משמשת במידה רבה כ-Customer Zero פנימי: אנשי התכנון של קיידנס משתמשים ביכולות החדשות ראשונים, מסייעים להגדיר את הסוכנים ומספקים משוב שמאפשר לשפר אותם לפני הגעה רחבה יותר ללקוחות.
תחומי פעילות נוספים בישראל כוללים וריפיקציה, VIP ו-Verisium. אף שאמר עצמו יושב באוסטין, טקסס, ולא מנהל צוות פיתוח בישראל, הוא מדגיש כי הוא עובד באופן הדוק עם הצוותים בארץ, בעיקר סביב לקוחות, מכירות ותמיכה טכנית. לדבריו, החיבור לישראל חשוב לו גם ברמה האישית, והוא רואה בהשתתפות בכנס בישראל בתקופה הנוכחית עניין בעל משמעות מעבר להיבט העסקי.
אחת התופעות שאמר רואה בכנסים ובמפגשים עם לקוחות בעולם היא פתיחה מחודשת של תחום הסיליקון גם בפני קבוצות קטנות. אם לפני עשור סטארט-אפ של חמישה או עשרה אנשים היה כמעט תמיד סטארט-אפ תוכנה, כיום ניתן לראות קבוצות קטנות שמקימות חברות סיליקון ומכוונות להגיע לשבב אמיתי. בעבר רק חברות עם כיסים עמוקים מאוד וארגוני פיתוח גדולים יכלו לדבר ברצינות על tapeout. כיום, בזכות התקדמות בכלי התכנון, נגישות גבוהה יותר לייצור ופתרונות IP ותכנון מוכנים יותר, גם חברות קטנות יכולות לקחת IP חדשני, לבנות סביבו סיליקון, להדגים אותו במעבדה ולעיתים להפוך אותו למוצר.
אמר רואה בכך התפתחות חיובית לתעשייה. ההייפר־סקיילרים והחברות הגדולות ימשיכו להיות לקוחות מרכזיים, אך הגיוון בשוק מביא חדשנות ממקומות חדשים. עבור קיידנס, המשמעות היא צורך לספק פתרונות שמתאימים לא רק לענקיות הטכנולוגיה, אלא גם לחברות צעירות שמבקשות להגיע מהר יותר לאב־טיפוס או למוצר סיליקון ראשון.
השלב הבא של עולם הצ'יפלטים צפוי להתרחב מעבר לדאטה סנטרים ולתשתיות AI. לפי אמר, בעולמות אלה הצ'יפלטים כבר צוברים תאוצה, אך בעולמות הקצה התהליך עדיין בתחילתו. כאשר צ'יפלטים נכנסים למערכות ניידות, כמו רכב, רובוט, רחפן או מערכת הגנה ניידת, נדרשות בדיקות נוספות מעבר לאמינות חשמלית ותרמית רגילה. צריך לוודא גם אמינות מכנית: שהחיבורים בין הצ'יפלטים לא ייפגעו בתנועה, ברעידות או בתנאי סביבה משתנים. אלה אתגרים חדשים יחסית, והם עדיין בתהליך התגבשות בתעשייה.
התמונה שמציג אמר היא של תעשייה שעוברת משבב יחיד למערכת סיליקון מורכבת יותר. זיכרון, תקשורת, אבטחה, צ'יפלטים, אריזה מתקדמת וכלי EDA מבוססי AI כבר אינם תחומים נפרדים. הם מתחברים למערכת אחת, שבה קצב החדשנות תלוי ביכולת לשלב בין ארכיטקטורה, IP, תכנון פיזי, וריפיקציה ותשתיות ייצור. עבור קיידנס, זהו בדיוק המקום שבו היא מבקשת למצב את עצמה: לא רק כספקית כלים, אלא כשותפה בבניית הדור הבא של הסיליקון לעידן הבינה המלאכותית.
