דרושים הרבה מלאנוקסיםמאת: שלמה גרדמן בתחילת ספטמבר החולף כאשר התבשרנו על רכישתה של ענקית הסלולר הפינית נוקיה ע"י מיקרוסופט נזכרתי בשאלה אותה שמעתי פעמים רבות מפיהם של רבים מראשי תעשיית ההייטק הישראלית "מדוע אין לנו נוקיה ישראלית?" |
דרושים הרבה מלאנוקסיםמאת: שלמה גרדמן בתחילת ספטמבר החולף כאשר התבשרנו על רכישתה של ענקית הסלולר הפינית נוקיה ע"י מיקרוסופט נזכרתי בשאלה אותה שמעתי פעמים רבות מפיהם של רבים מראשי תעשיית ההייטק הישראלית "מדוע אין לנו נוקיה ישראלית?" השאלה מייצגת בעיה בה נתקלנו בתעשיית הייטק הישראלית המשופעת בחברות סטארטאפ צעירות וחדשניות אך סובלת ממחסור חמור בחברות ענק המוכרות במליארדי דולרים. ומדוע נבחרה נוקיה לייצג את חברות הענק. ובכן נוקיה נוסדה במדינה אירופאית קטנה בשם פינלנד שאוכלוסיתה מונה כיום 5.5 מליון איש בלבד. בשנת 2007 היתה נוקיה חברת הסלולר הגדולה בעולם. היא מכרה 440 מליון טלפונים ניידים, העסיקה למעלה מ-100,000 איש ברחבי העולם והחזיקה ב-40% משוק הסלולר העולמי. נוקיה היתה אכן מעצמה עולמית שצמחה במדינה קטנה דומה במידותיה לישראל ולכן כמיהתם של רבים לנוקיה מתוצרת כחול לבן היתה מובנת. אך כשקראתי את הידיעה המרעישה על רכישתה של נוקיה ע"י מיקרוסופט חשבתי לעצמי כמה ברי מזל אנחנו שאין אנו מסתמכים על נוקיות ישראליות. כי ככל שצמחה נוקיה וגדלה כך הלכה וסיכנה את כלכלתה של פינלנד שהפכה להיות תלויה בחברה אחת. 25% מהיצוא הפיני היה תלוי בפינלנד ו30% משווין של החברות בבורסה של פינלנד היה מורכב משוויה של נוקיה. ב-2007 כאשר סטיב ג'ובס הכריז על האייפון הראשון חשבו בנוקיה כי הנה נולד עוד מתחרה שלא יהיה מסוגל לנצחם אך הפעם טעו. שאננותם הביאה לנפילתם. הנפילה אמנם לקחה כמה שנים של דעיכה והפסדים צורבים אך הרכישה ע"י מיקרוסופט היוותה למעשה סוף צפוי וללא ספק פגיעה מהותית בכלכלה הפינית. לעומת התעשיה הפינית, תעשיית ההייטק הישראלית מתבססת בעיקר על חברות צעירות וקטנות. יש כיום בישראל כ-3,000 חברות הייטק, רובן קטנות, ובכל שנה מגייסות בין 500-600 חברות כסף מקרנות הון סיכון. לשם השוואה שלושת המדינות הפעילות ביותר באירופה מבחינת גיוסי כספים ומספר חברות הייטק צעירות הנובטות בהן הן בריטניה, צרפת וגרמניה . כמות הכסף שגייסו כל חברות הסטארטאפ בבריטניה ברבעון השני של 2013 היתה 225 מליון דולר, בצרפת גייסו כל החברות הצרפתיות 178 מליון דולר, והסטארטאפים הגרמניים גייסו 118 מליון דולר. באותה תקופה ממש גייסו חברות הסטארטאפ הישראליות 493 מליון דולר כלומר יותר מפי שתיים! מהמדינה הפעילה ביותר באירופה וסכום השווה כמעט לכל הכסף שהושקע בשלושת המדינות החשובות באירופה שסך אוכלוסיותיהן גדול פי 26 מאוכלוסית ישראל! לא לחינם קוראים לנו "מדינת הסטארטאפ" (Startup Nation)ואכן יש למצב הזה חסרונות אך גם יתרונות. מצד אחד, חברות סטארטאפ רבות לא מגיעות לשלב של חברות בוגרות ורווחיות כי הן נמכרות קודם לכן לחברות רב לאומיות. מצב זה גם יוצר תחושה כאילו אנחנו מוכרים את כל נכסינו לחברות הרב לאומיות ולא מנצלים את הפוטנציאל העסקי הגלום באותן יזמויות המבוססות על פיתוחים חדשנים ויצירתיים של המהנדסים הישראלים אך מצד שני היכולת של חברה ישראלית להצליח בקנה מידה גדול בשוק העולמי מוטל בספק והאתגר של ניהול חברות גלובליות מישראל הוא בלשון המעטה לא פשוט. אמנם יש לנו כמה דוגמאות לחברות שהצליחו לעשות זאת כולל טבע, אמדוקס, צ'קפוינט, נייס ואפילו החברה שצמחה בתעשייתינו חב' מלאנוקס אך זהו עדיין אתגר מורכב. אני מקווה כי בשנים הבאות נצליח לראות כאן עוד חברות ישראליות הגדלות למעצמות עולמיות המעסיקות עשרות אלפי עובדים ומוכרות במילארדי דולרים ומאחל לתעשייתינו שנשכיל לגדל כאן עשרות מלאנוקסים ולא נוקיה ישראלית אחת. |
| {loadposition content-related} |
