מה באמת מחפשות החברות הרב לאומיות בישראל
בחודש פברואר החולף ביקר בישראל טים קוק, מנכ"ל חברת אפל, חברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם. למרות שאפל ידועה כחברה סודית שאינה משתפת פעולה עם התקשורת דווקא בביקורו של קוק בישראל הוא הקפיד לשתף פעולה ולהיות פתוח וגלוי ככל יכולתו. מעניין במיוחד היה לראות את הקטע ששחררה חברת אפל אחרי מפגש פנימי שקיים קוק עם עובדי חברת אפל בישראל. לגמרי לא במקרה הקטע ששוחרר הוא הקטע בו אומר קוק: "אפל נמצאת בישראל בגלל כישורי ההנדסה המדהימים ובזכות המהנדסים המבריקים הנמצאים כאן". "אתם, (פונה אליהם קוק ישירות ואומר) "חשובים בצורה מדהימה לכל פיתוח שאנו עושים ולכל מוצר שאנחנו מייצרים".
מה באמת מחפשות החברות הרב לאומיות בישראל
בחודש פברואר החולף ביקר בישראל טים קוק, מנכ"ל חברת אפל, חברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם. למרות שאפל ידועה כחברה סודית שאינה משתפת פעולה עם התקשורת דווקא בביקורו של קוק בישראל הוא הקפיד לשתף פעולה ולהיות פתוח וגלוי ככל יכולתו. מעניין במיוחד היה לראות את הקטע ששחררה חברת אפל אחרי מפגש פנימי שקיים קוק עם עובדי חברת אפל בישראל. לגמרי לא במקרה הקטע ששוחרר הוא הקטע בו אומר קוק: "אפל נמצאת בישראל בגלל כישורי ההנדסה המדהימים ובזכות המהנדסים המבריקים הנמצאים כאן". "אתם, (פונה אליהם קוק ישירות ואומר) "חשובים בצורה מדהימה לכל פיתוח שאנו עושים ולכל מוצר שאנחנו מייצרים".
חברת אפל לא לבד. למעשה פועלות כיום בישראל קרוב ל-300 חברות רב לאומיות המתחזקות כאן מרכזי מחקר ופיתוח. לחלק מהמרכזים שמות אטראקטיבים כמו מרכזי מצוינות או מעבדות חדשנות אך מאחורי כל השמות היפים מצויה עובדה אחת חשובה והיא שהחברות הללו נמצאות כאן בגלל יכולת היצירתיות בחשיבה, במציאת פתרונות ובפיתוח יעיל של המוצרים המורכבים והחדישים ביותר של חברות הטכנולוגיה המתקדמות והחשובות בעולם. קשה להגזים בחשיבותן של חברות הטכנולוגיה הרב לאומיות, בהן ענקיות כמו אינטל, גוגל, אפל ומיקרוסופט, לכלכלה הישראלית. חברות אלה מפעילות בישראל כ־280 מרכזי פיתוח ומעסיקות יחד כ־25 אלף עובדים.
לפני קרוב לשנה ביצעה חברת המחקר אפלייד אקונומיקס עבודת מחקר מקיפה, שהוזמנה ע"י משרד המדע כדי לבדוק את השפעת חברות ההיי-טק הזרות על הידע, על הפעילות הכלכלית של החברות המקומיות ועל התעסוקה ורמת השכר בהיי-טק.
ממצאי הסקר בהחלט מעניינים ומראים כי החברות הרב לאומיות מעסיקות כ- 39% מכח האדם המועסק בתעשיית ההייטק הישראלית ומייצגות כ-49% מהתוצר של תעשיה זו. כמו כן, הנתונים מראים כי פריון העבודה בחברות הזרות בישראל גבוה יותר מפריון העבודה במדינות מפותחות כגון צרפת, גרמניה, אנגליה. גם ברמת ההוצאה על מו"פ כאחוז מהתפוקה בקרב החברות הרב-לאומיות הזרות ההוצאה בישראל היא הגבוהה ביותר בקרב מדינות ה-OECD – כ – 17%. זאת, בהשוואה ל-1.7% בלבד בארה"ב ול-0.7% באירלנד. ואכן היקף המו"פ בחברות הרב-לאומיות הזרות בישראל הוא חסר תקדים – כשני שלישים מהמו"פ בישראל מבוצע בחברות הרב לאומיות זרות הממוקמות כאן, כאשר במדינות אחרות, למעט באירלנד, השיעור אינו מגיע למחצית מזה אך בערכים אבסולוטיים היקף המו"פ המתבצע בישראל גבוה פי שלוש מבאירלנד.
יש הטוענים כי החברות הרב לאומיות גורמות לזליגת ידע וכח אדם איכותי לחברות הזרות אך ממצאי המחקר מצביעים על כך שלנוכחות החברות הרב לאומיות תרומה משמעותית לצמיחת המשק וגם השפעה חיובית על התעסוקה, על הפריון ועל זליגה חיובית של ידע באמצעות מעברי עובדים מוכשרים מהחברות הזרות לחברות הייטק מקומיות ולחברות סטארטאפ חדשות המוקדמות ע"י פורשים מהחברות הרב לאומיות.
לסיכום ניתן בהחלט לומר כי מדינת ישראל התברכה במשאבים אנושיים איכותים המביאים לכאן את חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם. כל החברות הללו זיהו את יכולת היצירתיות ואת רמת הפריון הגבוהה לעובד ויש להן סיבות טובות להקים כאן מרכזי מחקר ופיתוח. מצד שני למעורבות הדומיננטית של החברות הרב לאומיות בתעשיית ההייטק הישראלית יתרונות גדולים גם עבורינו ויש מקום להמשך פתיחתן או הרחבתן של מרכזי המו"פ של החברות הזרות בישראל אשר מסייעים לצמיחתה של תעשיית ההיטק הישראלית וביצירת הזדמנויות חדשות עבור יזמים ומיזמים ישראלים.
