שבבים בתוך הגוף

מאת: שלמה גרדמן

בשנת 1998 ביצע פרופסור בריטי בשם קווין וורויק ניסוי ראשון בהשתלת שבב בתוך גופו. השבב שהושתל מתחת לעור של זרועו נועד לבחון אפשרות הפעלת מכשירים חשמליים כגון תאורה או פתיחת דלת ע"י שידור אות חשמלי וכן לאחסן נתונים אישים עימם יוכל נושא השבב להזדהות בצורה חד ערכית.

שבבים בתוך הגוף

מאת: שלמה גרדמן

בשנת 2004 אישר לראשונה מינהל המזון והתרופות בארה"ב ( FDA ) לחברת אפלייד דיגיטל סולושן מדלריי, פלורידה להשתיל שבב שפותח ע"י חברה בת בשם VeriChip. השבב של VeriChip אושר להשתלה לצרכים רפואיים אך בשנת 2010 הופסק השימוש בו. חב' אפלייד דיגיטל סולושנס עוסקת בפיתוח שבבים נוספים שמטרתם לספק טיפול או ריפוי באמצעות החיבור בין טכנולוגיה ורפואה. חלק מהפיתוחים נעשים ע"י חברה בת בשם PositiveID המפתחת בימים אלה בישראל מכשיר חדש בשם Easy Check אשר יבצע מדידת רמת הסוכר בדם ע"י נשיפה בלבד וללא צורך בדקירת אצבע או בדיקת דם חודרנית אחרת. בדיקה זו תאפשר לחולי סכרת למדוד את רמת הסוכר בדמם (אותו עליהם לבצע על בסיס יומי) ללא צורך בשימוש במזרק ובדיקת דגימות דם. במקביל מפתחת החברה שבב תת עורי שישדר את רמת הגלוקוזה בדמו של החולה באמצעות טכנולוגית RFID.

חוקרים מהמכון למיקרואלקטרוניקה בברצלונה הצליחו בשנת 2010 לשתול שבב מינאטורי לתוך תא חי ולהשתמש בו כחיישן אלחוטי. מטרת החיישן להזרים מידע שיאפשר להבין את פעולת התאים ברמת הננוטכנולוגיה ,לאתר גילוי מוקדם של מחלות ואף לבצע טיפולים ברמת התא. כל הדוגמאות שהזכרתי כאן הן הוכחות כי הגיע העת להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות לצרכים רפואיים וכשמדובר בטכנולוגיות מתקדמות וביכולות מיזעור אין כמו תעשיית השבבים לעמוד בראש החץ של פיתוחים למען הרפואה. כבר היום יש בישראל מספר חברות שהחלו לפעול בנושא. הידועה שבהן היא חברת גיוון אימג'ינג אשר הצליחה לפתח מצלמה בתוך גלולה המשדרת תמונות מתוך המעי הדק ומאפשרת לאתר מחלות וגידולים. חברה אחרת בשם ננורטינה מפתחת רשתית מלאכותית המבוססת על שבב זעיר המצטיין בצריכת הספק נמוכה במיוחד ומאפשר שיקום הראיה לאנשים שהרשתית שלהם פגומה או פגועה וחברה ישראלית נוספת בשם Vayyar Imagingמפתחת שבב חדיש אשר יעשה שימוש בשידוריRF לגילוי מוקדם של סרטן השד.

אך למרות הפיתוחים המבטיחים הללו מדובר במספר מצומצם למדי של חברות העוסקות בתחום. הסיבה נעוצה בסיכונים הרבים כמו גם בבירוקרטיה הרבה הכרוכה בפיתוחים לשימושים רפואיים. מצד אחד אין עוררין על העובדה כי על פיתוחים לצרכים רפואיים יש לבצע בקרה ופיקוח שימנעו נזקים בריאותיים למטופלים אך מנגד עומד הסיכוי לאפשר תיקון פגמים ביולוגים ,לרפא חולים שאין דרך אחרת לטפל בהם ולגלות בשלבים מוקדמים מחלות או פגמים גנטים בצורה שלא התאפשרה עד כה. אני מאמין כי הממשלה ורשויות הבריאות בישראל צריכות לעודד פיתוחים אלו לטובת הרפואה בישראל וגם לטובת החברות שיפתחו מוצרים אלו ויוכלו לשווק (את המוצלחים שבהם) בכל העולם.

את מפגש מועדון השבבים הישראלי של חודש יוני 2012 הקדשנו לנושא זה ואנו נמשיך ונפעל ככל יכולתינו לפיתוח מגזר חשוב זה של תעשייתינו.

{loadposition content-related}