מציאות רבודה – התחום הצומח הבא בטכנולוגיה

כך מעריך דדי גדות, אחראי על קבוצת ראיית המכונה של חברת מג’יק ליפ, במהלך מפגש מועדון הסיליקון

מציאות רבודה היא התחום הצומח הבא בטכנולוגיה. כך מעריך דדי גדות, אחראי על קבוצת ראיית המכונה של חברת מג’יק ליפ, במהלך מפגש מועדון הסיליקון

מג’יק ליפ היא חברת סטארט-אפ אמריקאית בתחום המציאות הרבודה, המפתחת תצוגה וירטואלית לבישה המרכיבה מציאות מדומה שנוצרת על ידי הדמיית מחשב על העולם האמיתי הנצפה, על ידי הקרנה דיגיטלית שדה אור לתוך עיני המשתמש. החברה מתכננת לבנות שבב שדה-אור באמצעות פוטוניקת סיליקון, כלומר שילוב של ראיית מכונה וחומרה.

גדות, האחראי על קבוצת ראיית המכונה בסניף הישראלי של מג’יק ליפ, ואחראי על כל תחום התפישה (Perception) התארח במפגש מועדון הסיליקון שעסק במציאות רבודה.
“שני תחומים שהובילו מהפכות – עולם המיחשוב ועולם התקשורת הניידת הפסיקו את ההתקדמות המעריכית שלהם לפני חמש שנים. עם זאת הלקוחות רוצים שהמכשירים יהיו קטנים ושיהיו להם יכולות חדשות.
שני הנתיבים הללו, מתכנסים כעת לכיוון חדש: משקפי מציאות רבודה, שמאפשרות להציג את התוכן כחלק מהמרחב, ולא סתם צף מול עינינו. “
“הפתרון לבעיה מורכב מהרכיב עצמו שאנחנו שמים על העיניים מצד אחד, והענן מהצד השני. תשתיות המיחשוב שמאפשרות שיתופיות וחלוקת נתונים ומידע בין הרבה מאוד משתמשים.”

“המוצר עצמו מחולק לשלושה חלקים: המשקפיים עצמם, שדרכם רואים את העולם ועליו התצוגה הדיגיטלית, חיישנים שגם הם נמצאים על המשקפיים וקולטים את הנעשה בעולם, וכמובן – המרכיב המרכזי הוא המיחשוב.”

“אחד מהחיישנים הנמצאים על המשקפיים הוא חיישן תלת ממדי שאוסף נתונים מזוויות ראיה שונות וממדל את העולם התלת ממדי. מדובר במידול חכם שבו המערכת יודעת מה כל דבר במרחב (דלת, כסא וכו’).”
“המודל עורך מעקב אחר העיניים ואחר הידיים, מאפשר לאדם להושיט את ידיו, להחזיק חפץ וירטואלי ולהיות איתו באינטראקציה.”

“אבל זה החלק שכולנו מכירים מחברות רבות בתחום. אחת השאלות המעניינות יותר בעידן הנוכחי מה האסטרטגיה של כל אחת מהחברות מבחינת שירותי הענן. אנחנו יוצרים תאום דיגיטלי של העולם האמיתי ויכולים להשתמש במידע שמגיע או ממכשירים כמו שלנו או מטלפונים וטבלטים. המידע שיש לנו בעולם הדיגיטלי מכיל לא רק את המידול שיצרנו מהחיישנים של המשקפיים אלא גם שכבות נוספות מידע שמגיע מIOT, שכבות תקשורת שונות, מפות כגון אלו של התחבורה ציבורית וכדומה, ואפילו טרנזקציות ומידע פיננסי שיכול להיכנס לעולם וירטואלי כזה. חברת מג’יק ליפ בונה שכבות אפליקטיביות שונות ומשונות שרוכבות על הייצוג הדיגיטלי.”
“למשל אפליקציות עזרה, חינוך, בידור, מסחר אלקטרוני (למשל היכולת לראות כיצד נראה המוצר הוירטואלי בתוך המרחב האישי שלנו), ועד לרפואה (הנגשה של מומחי בריאות במקומות נידחים).”
“אבל לא מספיק רק ליצור ייצור דיגיטלי ולשים שכבות אפליקטיביות מעליו. אפשר ליצור עולם שלם שבו משתפים פעולה עם אנשים שנמצאים במקומות אחרים. למשל משתמש שנמצא בתוך מפעל רואה מולו שכפול דיגיטלי של המרחב הפיזי האמיתי בתוספת נתונים הנדרשים לפתרון תקלה. משתמש אחר שנמצא במקום אחר פיזית יכול להצטרף אליו לתוך שאותו עולם דיגיטלי. הם יכולים לחלוק את אותם חפצים וירטואליים.”

העוזרת הוירטואלית מייקה

“הרבה חברות מתעסקות עם עוזרים וירטואליים, לנו יש את מייקה (MICA) עוזרת וירטואלית בעלת נפח ונוכחות. כמו כן רק לשיחה כמו סירי או עוזרים וירטואלים אחרים, מייקה מכירה את הסביבה האמיתית שלנו. אנחנו מאמינים שזה הדבר הגדול הבא.”